חֲכִינָא

חֲכִינָה, חֲכִינָאf. (חכן, cmp. עכן) ḥăkhina, name of a large snake, prob. annulated snake. Y.Ber.V, 9a bot. (in Chald. dict.), v. זְהַר. Ib. VIII, 12b; Gen. R. s. 82, end (Ḥull.127a נחש). Y.Snh.X, 28d top כרִיסָהּ של ח׳ (not ככריסה) like the venom of a ḥ.; Ruth R. to III, 13. Y.Taan.IV, 69a top ח׳ כריכה עליו (read: כרוכה) a snake wound around him; (Lam. R. to II, 2 עכנא כריכא).Pl. חֲכִינִים. Cant. R. to VII, 8 (read:) חבר שהיה לו שתי ח׳ a charmer who had two snakes.